| Chapter 34 |
1 | ותצא דינה בת־לאה
אשר ילדה ליעקב
לראות בבנות הארץ׃
|
|
2 | וירא אתה שכם
בן־חמור החוי נשיא
הארץ ויקח אתה
וישכב אתה ויענה׃
|
|
3 | ותדבק נפשו בדינה
בת־יעקב ויאהב
את־הנער וידבר
על־לב הנער׃
|
|
4 | ויאמר שכם אל־חמור
אביו לאמר קח־לי
את־הילדה הזאת
לאשה׃
|
|
5 | ויעקב שמע כי טמא
את־דינה בתו ובניו
היו את־מקנהו בשדה
והחרש יעקב
עד־באם׃
|
|
6 | ויצא חמור אבי־שכם
אל־יעקב לדבר אתו׃
|
|
7 | ובני יעקב באו
מן־השדה כשמעם
ויתעצבו האנשים
ויחר להם מאד כי־
נבלה עשה בישראל
לשכב את־בת־יעקב
וכן לא יעשה׃
|
|
8 | וידבר חמור אתם
לאמר שכם בני חשקה
נפשו בבתכם תנו נא
אתה לו לאשה׃
|
|
9 | והתחתנו אתנו
בנתיכם תתנו־לנו
ואת־בנתינו תקחו
לכם׃
|
|
10 | ואתנו תשבו והארץ
תהיה לפניכם שבו
וסחרוה והאחזו בה׃
|
|
11 | ויאמר שכם אל־אביה
ואל־אחיה אמצא־חן
בעיניכם ואשר
תאמרו אלי אתן׃
|
|
12 | הרבו עלי מאד מהר
ומתן ואתנה כאשר
תאמרו אלי ותנו־לי
את־הנער לאשה׃
|
|
13 | ויענו בני־יעקב
את־שכם ואת־חמור
אביו במרמה וידברו
אשר טמא את דינה
אחתם׃
|
|
14 | ויאמרו אליהם לא
נוכל לעשות הדבר
הזה לתת את־אחתנו
לאיש אשר־לו ערלה
כי־חרפה הוא לנו׃
|
|
15 | אך־בזאת נאות לכם
אם תהיו כמנו להמל
לכם כל־זכר׃
|
|
16 | ונתנו את־בנתינו
לכם ואת־בנתיכם
נקח־לנו וישבנו
אתכם והיינו לעם
אחד׃
|
|
17 | ואם־לא תשמעו
אלינו להמול
ולקחנו את־בתנו
והלכנו׃
|
|
18 | וייטבו דבריהם
בעיני חמור ובעיני
שכם בן־חמור׃
|
|
19 | ולא־אחר הנער
לעשות הדבר כי חפץ
בבת־יעקב והוא
נכבד מכל בית
אביו׃
|
|
20 | ויבא חמור ושכם
בנו אל־שער עירם
וידברו אל־אנשי
עירם לאמר׃
|
|
21 | האנשים האלה שלמים
הם אתנו וישבו
בארץ ויסחרו אתה
והארץ הנה
רחבת־ידים לפניהם
את־בנתם נקח־לנו
לנשים ואת־בנתינו
נתן להם׃
|
|
22 | אך־בזאת יאתו לנו
האנשים לשבת אתנו
להיות לעם אחד
בהמול לנו כל־ זכר
כאשר הם נמלים׃
|
|
23 | מקנהם וקנינם
וכל־בהמתם הלוא
לנו הם אך נאותה
להם וישבו אתנו׃
|
|
24 | וישמעו אל־חמור
ואל־שכם בנו
כל־יצאי שער עירו
וימלו כל־זכר כל־
יצאי שער עירו׃
|
|
25 | ויהי ביום השלישי
בהיותם כאבים
ויקחו
שני־בני־יעקב
שמעון ולוי אחי
דינה איש חרבו
ויבאו על־העיר בטח
ויהרגו כל־זכר׃
|
|
26 | ואת־חמור ואת־שכם
בנו הרגו לפי־חרב
ויקחו את־דינה
מבית שכם ויצאו׃
|
|
27 | בני יעקב באו
על־החללים ויבזו
העיר אשר טמאו
אחותם׃
|
|
28 | את־צאנם ואת־בקרם
ואת־חמריהם ואת
אשר־בעיר ואת־אשר
בשדה לקחו׃
|
|
29 | ואת־כל־חילם
ואת־כל־טפם
ואת־נשיהם שבו
ויבזו ואת כל־אשר
בבית׃
|
|
30 | ויאמר יעקב
אל־שמעון ואל־לוי
עכרתם אתי
להבאישני בישב
הארץ בכנעני
ובפרזי ואני מתי
מספר ונאספו עלי
והכוני ונשמדתי
אני וביתי׃
|
|
31 | ויאמרו הכזונה
יעשה את־אחותנו׃
|
|