| Chapter 47 |
1 | ויבא יוסף ויגד
לפרעה ויאמר אבי
ואחי וצאנם ובקרם
וכל־אשר להם באו
מארץ כנען והנם
בארץ גשן׃
|
|
2 | ומקצה אחיו לקח
חמשה אנשים ויצגם
לפני פרעה׃
|
|
3 | ויאמר פרעה
אל־אחיו מה־מעשיכם
ויאמרו אל־פרעה
רעה צאן עבדיך גם־
אנחנו גם־אבותינו׃
|
|
4 | ויאמרו אל־פרעה
לגור בארץ באנו
כי־אין מרעה לצאן
אשר לעבדיך כי־
כבד הרעב בארץ
כנען ועתה ישבו־נא
עבדיך בארץ גשן׃
|
|
5 | ויאמר פרעה
אל־יוסף לאמר אביך
ואחיך באו אליך׃
|
|
6 | ארץ מצרים לפניך
הוא במיטב הארץ
הושב את־אביך
ואת־אחיך ישבו
בארץ גשן ואם־ידעת
ויש־בם אנשי־חיל
ושמתם שרי מקנה
על־אשר־לי׃
|
|
7 | ויבא יוסף את־יעקב
אביו ויעמדהו לפני
פרעה ויברך יעקב
את־פרעה׃
|
|
8 | ויאמר פרעה
אל־יעקב כמה ימי
שני חייך׃
|
|
9 | ויאמר יעקב
אל־פרעה ימי שני
מגורי שלשים ומאת
שנה מעט ורעים היו
ימי שני חיי ולא
השיגו את־ימי שני
חיי אבתי בימי
מגוריהם׃
|
|
10 | ויברך יעקב
את־פרעה ויצא
מלפני פרעה׃
|
|
11 | ויושב יוסף
את־אביו ואת־אחיו
ויתן להם אחזה
בארץ מצרים במיטב
הארץ בארץ רעמסס
כאשר צוה פרעה׃
|
|
12 | ויכלכל יוסף
את־אביו ואת־אחיו
ואת כל־בית אביו
לחם לפי הטף׃
|
|
13 | ולחם אין בכל־הארץ
כי־כבד הרעב מאד
ותלה ארץ מצרים
וארץ כנען מפני
הרעב׃
|
|
14 | וילקט יוסף
את־כל־הכסף הנמצא
בארץ־מצרים ובארץ
כנען בשבר אשר־ הם
שברים ויבא יוסף
את־הכסף ביתה
פרעה׃
|
|
15 | ויתם הכסף מארץ
מצרים ומארץ כנען
ויבאו כל־מצרים
אל־יוסף לאמר
הבה־לנו לחם ולמה
נמות נגדך כי אפס
כסף׃
|
|
16 | ויאמר יוסף הבו
מקניכם ואתנה לכם
במקניכם אם־אפס
כסף׃
|
|
17 | ויביאו את־מקניהם
אל־יוסף ויתן להם
יוסף לחם בסוסים
ובמקנה הצאן
ובמקנה הבקר
ובחמרים וינהלם
בלחם בכל־מקנהם
בשנה ההוא׃
|
|
18 | ותתם השנה ההוא
ויבאו אליו בשנה
השנית ויאמרו לו
לא־נכחד מאדני כי
אם־תם הכסף ומקנה
הבהמה אל־אדני לא
נשאר לפני אדני
בלתי אם־ גויתנו
ואדמתנו׃
|
|
19 | למה נמות לעיניך
גם־אנחנו גם
אדמתנו קנה־אתנו
ואת־אדמתנו בלחם
ונהיה אנחנו
ואדמתנו עבדים
לפרעה ותן־זרע
ונחיה ולא נמות
והאדמה לא תשם׃
|
|
20 | ויקן יוסף
את־כל־אדמת מצרים
לפרעה כי־מכרו
מצרים איש שדהו
כי־ חזק עלהם הרעב
ותהי הארץ לפרעה׃
|
|
21 | ואת־העם העביר אתו
לערים מקצה
גבול־מצרים
ועד־קצהו׃
|
|
22 | רק אדמת הכהנים לא
קנה כי חק לכהנים
מאת פרעה ואכלו
את־חקם אשר נתן
להם פרעה על־כן לא
מכרו את־אדמתם׃
|
|
23 | ויאמר יוסף אל־העם
הן קניתי אתכם
היום ואת־אדמתכם
לפרעה הא־לכם זרע
וזרעתם את־האדמה׃
|
|
24 | והיה בתבואת ונתתם
חמישית לפרעה
וארבע הידת יהיה
לכם לזרע השדה
ולאכלכם ולאשר
בבתיכם ולאכל
לטפכם׃
|
|
25 | ויאמרו החיתנו
נמצא־חן בעיני
אדני והיינו עבדים
לפרעה׃
|
|
26 | וישם אתה יוסף לחק
עד־היום הזה
על־אדמת מצרים
לפרעה לחמש רק
אדמת הכהנים לבדם
לא היתה לפרעה׃
|
|
27 | וישב ישראל בארץ
מצרים בארץ גשן
ויאחזו בה ויפרו
וירבו מאד׃
|
|
28 | ויחי יעקב בארץ
מצרים שבע עשרה
שנה ויהי ימי־יעקב
שני חייו שבע שנים
וארבעים ומאת שנה׃
|
|
29 | ויקרבו ימי־ישראל
למות ויקרא לבנו
ליוסף ויאמר לו
אם־נא מצאתי חן
בעיניך שים־נא ידך
תחת ירכי ועשית
עמדי חסד ואמת
אל־נא תקברני
במצרים׃
|
|
30 | ושכבתי עם־אבתי
ונשאתני ממצרים
וקברתני בקברתם
ויאמר אנכי אעשה
כדברך׃
|
|
31 | ויאמר השבעה לי
וישבע לו וישתחו
ישראל על־ראש
המטה׃
|
|