| Chapter 2 |
1 | וילך איש מבית לוי
ויקח את־בת־לוי׃
|
|
2 | ותהר האשה ותלד בן
ותרא אתו כי־טוב
הוא ותצפנהו שלשה
ירחים׃
|
|
3 | ולא־יכלה עוד
הצפינו ותקח־לו
תבת גמא ותחמרה
בחמר ובזפת ותשם
בה את־הילד ותשם
בסוף על־שפת היאר׃
|
|
4 | ותתצב אחתו מרחק
לדעה מה־יעשה לו׃
|
|
5 | ותרד בת־פרעה לרחץ
על־היאר ונערתיה
הלכת על־יד היאר
ותרא את־ התבה
בתוך הסוף ותשלח
את־אמתה ותקחה׃
|
|
6 | ותפתח ותראהו
את־הילד והנה־נער
בכה ותחמל עליו
ותאמר מילדי
העברים זה׃
|
|
7 | ותאמר אחתו
אל־בת־פרעה האלך
וקראתי לך אשה
מינקת מן העברית
ותינק לך את־הילד׃
|
|
8 | ותאמר־לה בת־פרעה
לכי ותלך העלמה
ותקרא את־אם הילד׃
|
|
9 | ותאמר לה בת־פרעה
היליכי את־הילד
הזה והינקהו לי
ואני אתן את־ שכרך
ותקח האשה הילד
ותניקהו׃
|
|
10 | ויגדל הילד ותבאהו
לבת־פרעה ויהי־לה
לבן ותקרא שמו משה
ותאמר כי מן־המים
משיתהו׃
|
|
11 | ויהי בימים ההם
ויגדל משה ויצא
אל־אחיו וירא
בסבלתם וירא איש
מצרי מכה איש־עברי
מאחיו׃
|
|
12 | ויפן כה וכה וירא
כי אין איש ויך
את־המצרי ויטמנהו
בחול׃
|
|
13 | ויצא ביום השני
והנה שני־אנשים
עברים נצים ויאמר
לרשע למה תכה רעך׃
|
|
14 | ויאמר מי שמך לאיש
שר ושפט עלינו
הלהרגני אתה אמר
כאשר הרגת את־
המצרי ויירא משה
ויאמר אכן נודע
הדבר׃
|
|
15 | וישמע פרעה
את־הדבר הזה ויבקש
להרג את־משה ויברח
משה מפני פרעה
וישב בארץ־מדין
וישב על־הבאר׃
|
|
16 | ולכהן מדין שבע
בנות ותבאנה
ותדלנה ותמלאנה
את־הרהטים להשקות
צאן אביהן׃
|
|
17 | ויבאו הרעים
ויגרשום ויקם משה
ויושען וישק
את־צאנם׃
|
|
18 | ותבאנה אל־רעואל
אביהן ויאמר מדוע
מהרתן בא היום׃
|
|
19 | ותאמרן איש מצרי
הצילנו מיד הרעים
וגם־דלה דלה לנו
וישק את־ הצאן׃
|
|
20 | ויאמר אל־בנתיו
ואיו למה זה עזבתן
את־האיש קראן לו
ויאכל לחם׃
|
|
21 | ויואל משה לשבת
את־האיש ויתן
את־צפרה בתו למשה׃
|
|
22 | ותלד בן ויקרא
את־שמו גרשם כי
אמר גר הייתי בארץ
נכריה׃
|
|
23 | ויהי בימים הרבים
ההם וימת מלך
מצרים ויאנחו
בני־ישראל מן־
העבדה ויזעקו ותעל
שועתם אל־האלהים
מן־העבדה׃
|
|
24 | וישמע אלהים
את־נאקתם ויזכר
אלהים את־בריתו
את־אברהם את־יצחק
ואת־יעקב׃
|
|
25 | וירא אלהים את־בני
ישראל וידע אלהים׃
|
|