| Chapter 1 |
1 | ויקרא אל־משה
וידבר יהוה אליו
מאהל מועד לאמר׃
|
|
2 | דבר אל־בני ישראל
ואמרת אלהם אדם
כי־יקריב מכם קרבן
ליהוה מן־ הבהמה
מן־הבקר ומן־הצאן
תקריבו את־קרבנכם׃
|
|
3 | אם־עלה קרבנו
מן־הבקר זכר תמים
יקריבנו אל־פתח
אהל מועד יקריב
אתו לרצנו לפני
יהוה׃
|
|
4 | וסמך ידו על ראש
העלה ונרצה לו
לכפר עליו׃
|
|
5 | ושחט את־בן הבקר
לפני יהוה והקריבו
בני אהרן הכהנים
את־הדם וזרקו
את־הדם על־המזבח
סביב אשר־פתח אהל
מועד׃
|
|
6 | והפשיט את־העלה
ונתח אתה לנתחיה׃
|
|
7 | ונתנו בני אהרן
הכהן אש על־המזבח
וערכו עצים
על־האש׃
|
|
8 | וערכו בני אהרן
הכהנים את הנתחים
את־הראש ואת־הפדר
על־העצים אשר
על־האש אשר
על־המזבח׃
|
|
9 | וקרבו וכרעיו ירחץ
במים והקטיר הכהן
את־הכל המזבחה עלה
אשה ריח־ ניחוח
ליהוה׃
|
|
10 | ואם־מן־הצאן קרבנו
מן־הכשבים או
מן־העזים לעלה זכר
תמים יקריבנו׃
|
|
11 | ושחט אתו על ירך
המזבח צפנה לפני
יהוה וזרקו בני
אהרן הכהנים
את־דמו על־המזבח
סביב׃
|
|
12 | ונתח אתו לנתחיו
ואת־ראשו ואת־פדרו
וערך הכהן אתם
על־העצים אשר
על־האש אשר
על־המזבח׃
|
|
13 | והקרב והכרעים
ירחץ במים והקריב
הכהן את־הכל
והקטיר המזבחה עלה
הוא אשה ריח ניחח
ליהוה׃
|
|
14 | ואם מן־העוף עלה
קרבנו ליהוה
והקריב מן־התרים
או מן־בני היונה
את־קרבנו׃
|
|
15 | והקריבו הכהן
אל־המזבח ומלק
את־ראשו והקטיר
המזבחה ונמצה דמו
על קיר המזבח׃
|
|
16 | והסיר את־מראתו
בנצתה והשליך אתה
אצל המזבח קדמה
אל־מקום הדשן׃
|
|
17 | ושסע אתו בכנפיו
לא יבדיל והקטיר
אתו הכהן המזבחה
על־העצים אשר
על־האש עלה הוא
אשה ריח ניחח
ליהוה׃
|
|