| Chapter 22 |
1 | אז יקרא יהושע
לראובני ולגדי
ולחצי מטה מנשה׃
|
|
2 | ויאמר אליהם אתם
שמרתם את כל־אשר
צוה אתכם משה עבד
יהוה ותשמעו בקולי
לכל אשר־צויתי
אתכם׃
|
|
3 | לא־עזבתם את־אחיכם
זה ימים רבים עד
היום הזה ושמרתם
את־משמרת מצות
יהוה אלהיכם׃
|
|
4 | ועתה הניח יהוה
אלהיכם לאחיכם
כאשר דבר להם ועתה
פנו ולכו לכם
לאהליכם אל־ארץ
אחזתכם אשר נתן
לכם משה עבד יהוה
בעבר הירדן׃
|
|
5 | רק שמרו מאד לעשות
את־המצוה
ואת־התורה אשר צוה
אתכם משה עבד־
יהוה לאהבה
את־יהוה אלהיכם
וללכת בכל־דרכיו
ולשמר מצותיו
ולדבקה־ בו ולעבדו
בכל־לבבכם
ובכל־נפשכם׃
|
|
6 | ויברכם יהושע
וישלחם וילכו
אל־אהליהם׃
|
|
7 | ולחצי שבט המנשה
נתן משה בבשן
ולחציו נתן יהושע
עם־אחיהם מעבר
הירדן ימה וגם כי
שלחם יהושע
אל־אהליהם ויברכם׃
|
|
8 | ויאמר אליהם לאמר
בנכסים רבים שובו
אל־אהליכם ובמקנה
רב־מאד בכסף ובזהב
ובנחשת ובברזל
ובשלמות הרבה מאד
חלקו שלל־איביכם
עם־ אחיכם׃
|
|
9 | וישבו וילכו
בני־ראובן ובני־גד
וחצי שבט המנשה
מאת בני ישראל
משלה אשר
בארץ־כנען ללכת
אל־ארץ הגלעד
אל־ארץ אחזתם אשר
נאחזו־בה על־פי
יהוה ביד־משה׃
|
|
10 | ויבאו אל־גלילות
הירדן אשר בארץ
כנען ויבנו
בני־ראובן ובני־גד
וחצי שבט המנשה שם
מזבח על־הירדן
מזבח גדול למראה׃
|
|
11 | וישמעו בני־ישראל
לאמר הנה בנו
בני־ראובן ובני־גד
וחצי שבט המנשה
את־המזבח אל־מול
ארץ כנען
אל־גלילות הירדן
אל־עבר בני ישראל׃
|
|
12 | וישמעו בני ישראל
ויקהלו כל־עדת
בני־ישראל שלה
לעלות עליהם לצבא׃
|
|
13 | וישלחו בני־ישראל
אל־בני־ראובן
ואל־בני־גד
ואל־חצי שבט־מנשה
אל־ ארץ הגלעד
את־פינחס בן־אלעזר
הכהן׃
|
|
14 | ועשרה נשאים עמו
נשיא אחד נשיא אחד
לבית אב לכל מטות
ישראל ואיש ראש
בית־אבותם המה
לאלפי ישראל׃
|
|
15 | ויבאו
אל־בני־ראובן
ואל־בני־גד
ואל־חצי שבט־מנשה
אל־ארץ הגלעד
וידברו אתם לאמר׃
|
|
16 | כה אמרו כל עדת
יהוה מה־המעל הזה
אשר מעלתם באלהי
ישראל לשוב היום
מאחרי יהוה
בבנותכם לכם מזבח
למרדכם היום
ביהוה׃
|
|
17 | המעט־לנו את־עון
פעור אשר
לא־הטהרנו ממנו עד
היום הזה ויהי
הנגף בעדת יהוה׃
|
|
18 | ואתם תשבו היום
מאחרי יהוה והיה
אתם תמרדו היום
ביהוה ומחר אל־
כל־עדת ישראל
יקצף׃
|
|
19 | ואך אם־טמאה ארץ
אחזתכם עברו לכם
אל־ארץ אחזת יהוה
אשר שכן־שם משכן
יהוה והאחזו
בתוכנו וביהוה
אל־תמרדו ואתנו
אל־תמרדו בבנתכם
לכם מזבח מבלעדי
מזבח יהוה אלהינו׃
|
|
20 | הלוא עכן בן־זרח
מעל מעל בחרם
ועל־כל־עדת ישראל
היה קצף והוא איש
אחד לא גוע בעונו׃
|
|
21 | ויענו בני־ראובן
ובני־גד וחצי שבט
המנשה וידברו
את־ראשי אלפי
ישראל׃
|
|
22 | אל אלהים יהוה אל
אלהים יהוה הוא
ידע וישראל הוא
ידע אם־במרד
ואם־במעל ביהוה
אל־תושיענו היום
הזה׃
|
|
23 | לבנות לנו מזבח
לשוב מאחרי יהוה
ואם־להעלות עליו
עולה ומנחה
ואם־לעשות עליו
זבחי שלמים יהוה
הוא יבקש׃
|
|
24 | ואם־לא מדאגה מדבר
עשינו את־זאת לאמר
מחר יאמרו בניכם
לבנינו לאמר
מה־לכם וליהוה
אלהי ישראל׃
|
|
25 | וגבול נתן־יהוה
ביננו וביניכם
בני־ראובן ובני־גד
את־הירדן אין־ לכם
חלק ביהוה והשביתו
בניכם את־בנינו
לבלתי ירא
את־יהוה׃
|
|
26 | ונאמר נעשה־נא לנו
לבנות את־המזבח לא
לעולה ולא לזבח׃
|
|
27 | כי עד הוא בינינו
וביניכם ובין
דרותינו אחרינו
לעבד את־עבדת יהוה
לפניו בעלותינו
ובזבחינו ובשלמינו
ולא־יאמרו בניכם
מחר לבנינו
אין־לכם חלק
ביהוה׃
|
|
28 | ונאמר והיה
כי־יאמרו אלינו
ואל־דרתינו מחר
ואמרנו ראו
את־תבנית מזבח
יהוה אשר־עשו
אבותינו לא לעולה
ולא לזבח כי־עד
הוא בינינו
וביניכם׃
|
|
29 | חלילה לנו ממנו
למרד ביהוה ולשוב
היום מאחרי יהוה
לבנות מזבח לעלה
למנחה ולזבח מלבד
מזבח יהוה אלהינו
אשר לפני משכנו׃
|
|
30 | וישמע פינחס הכהן
ונשיאי העדה וראשי
אלפי ישראל אשר
אתו את־ הדברים
אשר דברו
בני־ראובן ובני־גד
ובני מנשה וייטב
בעיניהם׃
|
|
31 | ויאמר פינחס
בן־אלעזר הכהן
אל־בני־ראובן
ואל־בני־גד
ואל־בני מנשה היום
ידענו כי־בתוכנו
יהוה אשר לא־מעלתם
ביהוה המעל הזה אז
הצלתם את־בני
ישראל מיד יהוה׃
|
|
32 | וישב פינחס
בן־אלעזר הכהן
והנשיאים מאת
בני־ראובן ומאת
בני־גד מארץ הגלעד
אל־ארץ כנען
אל־בני ישראל
וישבו אותם דבר׃
|
|
33 | וייטב הדבר בעיני
בני ישראל ויברכו
אלהים בני ישראל
ולא אמרו לעלות
עליהם לצבא לשחת
את־הארץ אשר
בני־ראובן ובני־גד
ישבים בה׃
|
|
34 | ויקראו בני־ראובן
ובני־גד למזבח כי
עד הוא בינתינו כי
יהוה האלהים׃
|
|