| Chapter 4 |
1 | וישמע בן־שאול כי
מת אבנר בחברון
וירפו ידיו
וכל־ישראל נבהלו׃
|
|
2 | ושני אנשים
שרי־גדודים היו
בן־שאול שם האחד
בענה ושם השני רכב
בני רמון הבארתי
מבני בנימן כי
גם־בארות תחשב
על־בנימן׃
|
|
3 | ויברחו הבארתים
גתימה ויהיו־שם
גרים עד היום הזה׃
|
|
4 | וליהונתן בן־שאול
בן נכה רגלים
בן־חמש שנים היה
בבא שמעת שאול
ויהונתן מיזרעאל
ותשאהו אמנתו ותנס
ויהי בחפזה לנוס
ויפל ויפסח ושמו
מפיבשת׃
|
|
5 | וילכו בני־רמון
הבארתי רכב ובענה
ויבאו כחם היום
אל־בית איש בשת
והוא שכב את משכב
הצהרים׃
|
|
6 | והנה באו עד־תוך
הבית לקחי חטים
ויכהו אל־החמש
ורכב ובענה אחיו
נמלטו׃
|
|
7 | ויבאו הבית
והוא־שכב על־מטתו
בחדר משכבו ויכהו
וימתהו ויסירו את־
ראשו ויקחו
את־ראשו וילכו דרך
הערבה כל־הלילה׃
|
|
8 | ויבאו את־ראש
איש־בשת אל־דוד
חברון ויאמרו
אל־המלך הנה־ראש
איש־ בשת בן־שאול
איבך אשר בקש
את־נפשך ויתן יהוה
לאדני המלך נקמות
היום הזה משאול
ומזרעו׃
|
|
9 | ויען דוד את־רכב
ואת־בענה אחיו בני
רמון הבארתי ויאמר
להם חי־ יהוה
אשר־פדה את־נפשי
מכל־צרה׃
|
|
10 | כי המגיד לי לאמר
הנה־מת שאול
והוא־היה כמבשר
בעיניו ואחזה בו
ואהרגהו בצקלג אשר
לתתי־לו בשרה׃
|
|
11 | אף כי־אנשים רשעים
הרגו את־איש־צדיק
בביתו על־משכבו
ועתה הלוא אבקש
את־דמו מידכם
ובערתי אתכם
מן־הארץ׃
|
|
12 | ויצו דוד
את־הנערים ויהרגום
ויקצצו את־ידיהם
ואת־רגליהם ויתלו
על־הברכה בחברון
ואת ראש איש־בשת
לקחו ויקברו
בקבר־אבנר בחברון׃
|
|