| Chapter 21 |
1 | ויהי אחר הדברים
האלה כרם היה
לנבות היזרעאלי
אשר ביזרעאל אצל
היכל אחאב מלך
שמרון׃
|
|
2 | וידבר אחאב
אל־נבות לאמר
תנה־לי את־כרמך
ויהי־לי לגן־ירק
כי הוא קרוב אצל
ביתי ואתנה לך
תחתיו כרם טוב
ממנו אם טוב
בעיניך אתנה־לך
כסף מחיר זה׃
|
|
3 | ויאמר נבות
אל־אחאב חלילה לי
מיהוה מתתי
את־נחלת אבתי לך׃
|
|
4 | ויבא אחאב אל־ביתו
סר וזעף על־הדבר
אשר־דבר אליו נבות
היזרעאלי ויאמר
לא־אתן לך את־נחלת
אבותי וישכב
על־מטתו ויסב
את־פניו ולא־ אכל
לחם׃
|
|
5 | ותבא אליו איזבל
אשתו ותדבר אליו
מה־זה רוחך סרה
ואינך אכל לחם׃
|
|
6 | וידבר אליה
כי־אדבר אל־נבות
היזרעאלי ואמר לו
תנה־לי את־כרמך
בכסף או אם־חפץ
אתה אתנה־לך כרם
תחתיו ויאמר
לא־אתן לך
את־כרמי׃
|
|
7 | ותאמר אליו איזבל
אשתו אתה עתה תעשה
מלוכה על־ישראל
קום אכל־לחם ויטב
לבך אני אתן לך
את־כרם נבות
היזרעאלי׃
|
|
8 | ותכתב ספרים בשם
אחאב ותחתם בחתמו
ותשלח הספרים
אל־הזקנים ואל־
החרים אשר בעירו
הישבים את־נבות׃
|
|
9 | ותכתב בספרים לאמר
קראו־צום והושיבו
את־נבות בראש העם׃
|
|
10 | והושיבו שנים
אנשים בני־בליעל
נגדו ויעדהו לאמר
ברכת אלהים ומלך
והוציאהו וסקלהו
וימת׃
|
|
11 | ויעשו אנשי עירו
הזקנים והחרים אשר
הישבים בעירו כאשר
שלחה אליהם איזבל
כאשר כתוב בספרים
אשר שלחה אליהם׃
|
|
12 | קראו צום והשיבו
את־נבות בראש העם׃
|
|
13 | ויבאו שני האנשים
בני־בליעל וישבו
נגדו ויעדהו אנשי
הבליעל את־ נבות
נגד העם לאמר ברך
נבות אלהים ומלך
ויצאהו מחוץ לעיר
ויסקלהו באבנים
וימת׃
|
|
14 | וישלחו אל־איזבל
לאמר סקל נבות
וימת׃
|
|
15 | ויהי כשמע איזבל
כי־סקל נבות וימת
ותאמר איזבל
אל־אחאב קום רש
את־כרם נבות
היזרעאלי אשר מאן
לתת־לך בכסף כי
אין נבות חי
כי־מת׃
|
|
16 | ויהי כשמע אחאב כי
מת נבות ויקם אחאב
לרדת אל־כרם נבות
היזרעאלי לרשתו׃
|
|
17 | ויהי דבר־יהוה
אל־אליהו התשבי
לאמר׃
|
|
18 | קום רד לקראת אחאב
מלך־ישראל אשר
בשמרון הנה בכרם
נבות אשר־ירד שם
לרשתו׃
|
|
19 | ודברת אליו לאמר
כה אמר יהוה הרצחת
וגם־ירשת ודברת
אליו לאמר כה אמר
יהוה במקום אשר
לקקו הכלבים את־דם
נבות ילקו הכלבים
את־דמך גם־אתה׃
|
|
20 | ויאמר אחאב
אל־אליהו המצאתני
איבי ויאמר מצאתי
יען התמכרך לעשות
הרע בעיני יהוה׃
|
|
21 | הנני מבי אליך רעה
ובערתי אחריך
והכרתי לאחאב
משתין בקיר ועצור
ועזוב בישראל׃
|
|
22 | ונתתי את־ביתך
כבית ירבעם בן־נבט
וכבית בעשא
בן־אחיה אל־הכעס
אשר הכעסת ותחטא
את־ישראל׃
|
|
23 | וגם־לאיזבל דבר
יהוה לאמר הכלבים
יאכלו את־איזבל
בחל יזרעאל׃
|
|
24 | המת לאחאב בעיר
יאכלו הכלבים והמת
בשדה יאכלו עוף
השמים׃
|
|
25 | רק לא־היה כאחאב
אשר התמכר לעשות
הרע בעיני יהוה
אשר־הסתה אתו
איזבל אשתו׃
|
|
26 | ויתעב מאד ללכת
אחרי הגללים ככל
אשר עשו האמרי אשר
הוריש יהוה מפני
בני ישראל׃
|
|
27 | ויהי כשמע אחאב
את־הדברים האלה
ויקרע בגדיו
וישם־שק על־בשרו
ויצום וישכב בשק
ויהלך אט׃
|
|
28 | ויהי דבר־יהוה
אל־אליהו התשבי
לאמר׃
|
|
29 | הראית כי־נכנע
אחאב מלפני יען
כי־נכנע מפני
לא־אבי הרעה בימיו
בימי בנו אביא
הרעה על־ביתו׃
|
|