| Chapter 18 |
1 | ויהי בשנת שלש
להושע בן־אלה מלך
ישראל מלך חזקיה
בן־אחז מלך יהודה׃
|
|
2 | בן־עשרים וחמש שנה
היה במלכו ועשרים
ותשע שנה מלך
בירושלם ושם אמו
אבי בת־זכריה׃
|
|
3 | ויעש הישר בעיני
יהוה ככל אשר־עשה
דוד אביו׃
|
|
4 | הוא הסיר את־הבמות
ושבר את־המצבת
וכרת את־האשרה
וכתת נחש הנחשת
אשר־עשה משה כי
עד־הימים ההמה היו
בני־ישראל מקטרים
לו ויקרא־לו
נחשתן׃
|
|
5 | ביהוה אלהי־ישראל
בטח ואחריו לא־היה
כמהו בכל מלכי
יהודה ואשר היו
לפניו׃
|
|
6 | וידבק ביהוה לא־סר
מאחריו וישמר
מצותיו אשר־צוה
יהוה את־משה׃
|
|
7 | והיה יהוה עמו בכל
אשר־יצא ישכיל
וימרד במלך־אשור
ולא עבדו׃
|
|
8 | הוא־הכה את־פלשתים
עד־עזה ואת־גבוליה
ממגדל נוצרים
עד־עיר מבצר׃
|
|
9 | ויהי בשנה הרביעית
למלך חזקיהו היא
השנה השביעית
להושע בן־אלה מלך
ישראל עלה שלמנאסר
מלך־אשור על־שמרון
ויצר עליה׃
|
|
10 | וילכדה מקצה שלש
שנים בשנת־שש
לחזקיה היא
שנת־תשע להושע מלך
ישראל נלכדה
שמרון׃
|
|
11 | ויגל מלך־אשור
את־ישראל אשורה
וינחם בחלח ובחבור
נהר גוזן וערי
מדי׃
|
|
12 | על אשר לא־שמעו
בקול יהוה אלהיהם
ויעברו את־בריתו
את כל־אשר צוה משה
עבד יהוה ולא שמעו
ולא עשו׃
|
|
13 | ובארבע עשרה שנה
למלך חזקיה עלה
סנחריב מלך־אשור
על כל־ערי יהודה
הבצרות ויתפשם׃
|
|
14 | וישלח חזקיה
מלך־יהודה
אל־מלך־אשור לכישה
לאמר חטאתי שוב
מעלי את אשר־תתן
עלי אשא וישם
מלך־אשור על־חזקיה
מלך־יהודה שלש
מאות ככר־כסף
ושלשים ככר זהב׃
|
|
15 | ויתן חזקיה
את־כל־הכסף הנמצא
בית־יהוה ובאצרות
בית המלך׃
|
|
16 | בעת ההיא קצץ
חזקיה את־דלתות
היכל יהוה
ואת־האמנות אשר
צפה חזקיה מלך
יהודה ויתנם למלך
אשור׃
|
|
17 | וישלח מלך־אשור
את־תרתן
ואת־רב־סריס
ואת־רב־שקה
מן־לכיש אל־ המלך
חזקיהו בחיל כבד
ירושלם ויעלו
ויבאו ירושלם
ויעלו ויבאו
ויעמדו בתעלת
הברכה העליונה אשר
במסלת שדה כובס׃
|
|
18 | ויקראו אל־המלך
ויצא אלהם אליקים
בן־חלקיהו אשר
על־הבית ושבנה
הספר ויואח בן־אסף
המזכיר׃
|
|
19 | ויאמר אלהם רב־שקה
אמרו־נא אל־חזקיהו
כה־אמר המלך הגדול
מלך אשור מה
הבטחון הזה אשר
בטחת׃
|
|
20 | אמרת אך־דבר־שפתים
עצה וגבורה למלחמה
עתה על־מי בטחת כי
מרדת בי׃
|
|
21 | עתה הנה בטחת לך
על־משענת הקנה
הרצוץ הזה
על־מצרים אשר יסמך
איש עליו ובא בכפו
ונקבה כן פרעה
מלך־מצרים
לכל־הבטחים עליו׃
|
|
22 | וכי־תאמרון אלי
אל־יהוה אלהינו
בטחנו הלוא־הוא
אשר הסיר חזקיהו
את־במתיו
ואת־מזבחתיו ויאמר
ליהודה ולירושלם
לפני המזבח הזה
תשתחוו בירושלם׃
|
|
23 | ועתה התערב נא
את־אדני את־מלך
אשור ואתנה לך
אלפים סוסים אם־
תוכל לתת לך רכבים
עליהם׃
|
|
24 | ואיך תשיב את פני
פחת אחד עבדי אדני
הקטנים ותבטח לך
על־מצרים לרכב
ולפרשים׃
|
|
25 | עתה המבלעדי יהוה
עליתי על־המקום
הזה להשחתו יהוה
אמר אלי עלה
על־הארץ הזאת
והשחיתה׃
|
|
26 | ויאמר אליקים
בן־חלקיהו ושבנה
ויואח אל־רב־שקה
דבר־נא אל־עבדיך
ארמית כי שמעים
אנחנו ואל־תדבר
עמנו יהודית באזני
העם אשר על־ החמה׃
|
|
27 | ויאמר אליהם
רב־שקה העל אדניך
ואליך שלחני אדני
לדבר את־הדברים
האלה הלא
על־האנשים הישבים
על־החמה לאכל את
חריהם ולשתות את־
שיניהם עמכם׃
|
|
28 | ויעמד רב־שקה
ויקרא בקול־גדול
יהודית וידבר
ויאמר שמעו דבר־
המלך הגדול מלך
אשור׃
|
|
29 | כה אמר המלך
אל־ישיא לכם
חזקיהו כי־לא יוכל
להציל אתכם מידו׃
|
|
30 | ואל־יבטח אתכם
חזקיהו אל־יהוה
לאמר הצל יצילנו
יהוה ולא תנתן
את־העיר הזאת ביד
מלך אשור׃
|
|
31 | אל־תשמעו
אל־חזקיהו כי כה
אמר מלך אשור
עשו־אתי ברכה וצאו
אלי ואכלו
איש־גפנו ואיש
תאנתו ושתו איש
מי־בורו׃
|
|
32 | עד־באי ולקחתי
אתכם אל־ארץ
כארצכם ארץ דגן
ותירוש ארץ לחם
וכרמים ארץ זית
יצהר ודבש וחיו
ולא תמתו
ואל־תשמעו
אל־חזקיהו כי־
יסית אתכם לאמר
יהוה יצילנו׃
|
|
33 | ההצל הצילו אלהי
הגוים איש את־ארצו
מיד מלך אשור׃
|
|
34 | איה אלהי חמת
וארפד איה אלהי
ספרוים הנע ועוה
כי־הצילו את־
שמרון מידי׃
|
|
35 | מי בכל־אלהי
הארצות אשר־הצילו
את־ארצם מידי
כי־יציל יהוה את־
ירושלם מידי׃
|
|
36 | והחרישו העם
ולא־ענו אתו דבר
כי־מצות המלך היא
לאמר לא תענהו׃
|
|
37 | ויבא אליקים
בן־חלקיה
אשר־על־הבית ושבנא
הספר ויואח בן־אסף
המזכיר אל־חזקיהו
קרועי בגדים ויגדו
לו דברי רב־שקה׃
|
|