| Chapter 10 |
1 | נקטה נפשי בחיי
אעזבה עלי שיחי
אדברה במר נפשי׃
|
|
2 | אמר אל־אלוה
אל־תרשיעני
הודיעני על
מה־תריבני׃
|
|
3 | הטוב לך כי־תעשק
כי־תמאס יגיע כפיך
ועל־עצת רשעים
הופעת׃
|
|
4 | העיני בשר לך
אם־כראות אנוש
תראה׃
|
|
5 | הכימי אנוש ימיך
אם־שנותיך כימי
גבר׃
|
|
6 | כי־תבקש לעוני
ולחטאתי תדרוש׃
|
|
7 | על־דעתך כי־לא
ארשע ואין מידך
מציל׃
|
|
8 | ידיך עצבוני
ויעשוני יחד סביב
ותבלעני׃
|
|
9 | זכר־נא כי־כחמר
עשיתני ואל־עפר
תשיבני׃
|
|
10 | הלא כחלב תתיכני
וכגבנה תקפיאני׃
|
|
11 | עור ובשר תלבישני
ובעצמות וגידים
תסככני׃
|
|
12 | חיים וחסד עשית
עמדי ופקדתך שמרה
רוחי׃
|
|
13 | ואלה צפנת בלבבך
ידעתי כי־זאת עמך׃
|
|
14 | אם־חטאתי ושמרתני
ומעוני לא תנקני׃
|
|
15 | אם־רשעתי אללי לי
וצדקתי לא־אשא
ראשי שבע קלון
וראה עניי׃
|
|
16 | ויגאה כשחל תצודני
ותשב תתפלא־בי׃
|
|
17 | תחדש עדיך נגדי
ותרב כעשך עמדי
חליפות וצבא עמי׃
|
|
18 | ולמה מרחם הצאתני
אגוע ועין
לא־תראני׃
|
|
19 | כאשר לא־הייתי
אהיה מבטן לקבר
אובל׃
|
|
20 | הלא־מעט ימי יחדל
ישית ממני ואבליגה
מעט׃
|
|
21 | בטרם אלך ולא אשוב
אל־ארץ חשך
וצלמות׃
|
|
22 | ארץ עיפתה כמו אפל
צלמות ולא סדרים
ותפע כמו־אפל׃
|
|