| Chapter 19 |
1 | |
2 | עד־אנה תוגיון
נפשי ותדכאונני
במלים׃
|
|
3 | זה עשר פעמים
תכלימוני לא־תבשו
תהכרו־לי׃
|
|
4 | ואף־אמנם שגיתי
אתי תלין משוגתי׃
|
|
5 | אם־אמנם עלי
תגדילו ותוכיחו
עלי חרפתי׃
|
|
6 | דעו־אפו כי־אלוה
עותני ומצודו עלי
הקיף׃
|
|
7 | הן אצעק חמס ולא
אענה אשוע ואין
משפט׃
|
|
8 | ארחי גדר ולא
אעבור ועל נתיבותי
חשך ישים׃
|
|
9 | כבודי מעלי הפשיט
ויסר עטרת ראשי׃
|
|
10 | יתצני סביב ואלך
ויסע כעץ תקותי׃
|
|
11 | ויחר עלי אפו
ויחשבני לו כצריו׃
|
|
12 | יחד יבאו גדודיו
ויסלו עלי דרכם
ויחנו סביב לאהלי׃
|
|
13 | אחי מעלי הרחיק
וידעי אך־זרו
ממני׃
|
|
14 | חדלו קרובי ומידעי
שכחוני׃
|
|
15 | גרי ביתי ואמהתי
לזר תחשבני נכרי
הייתי בעיניהם׃
|
|
16 | לעבדי קראתי ולא
יענה במו־פי
אתחנן־לו׃
|
|
17 | רוחי זרה לאשתי
וחנתי לבני בטני׃
|
|
18 | גם־עוילים מאסו בי
אקומה וידברו־בי׃
|
|
19 | תעבוני כל־מתי
סודי וזה־אהבתי
נהפכו־בי׃
|
|
20 | בעורי ובבשרי דבקה
עצמי ואתמלטה בעור
שני׃
|
|
21 | חנני חנני אתם רעי
כי יד־אלוה נגעה
בי׃
|
|
22 | למה תרדפני כמו־אל
ומבשרי לא תשבעו׃
|
|
23 | מי־יתן אפו
ויכתבון מלי
מי־יתן בספר
ויחקו׃
|
|
24 | בעט־ברזל ועפרת
לעד בצור יחצבון׃
|
|
25 | ואני ידעתי גאלי
חי ואחרון על־עפר
יקום׃
|
|
26 | ואחר עורי
נקפו־זאת ומבשרי
אחזה אלוה׃
|
|
27 | אשר אני אחזה־לי
ועיני ראו ולא־זר
כלו כליתי בחקי׃
|
|
28 | כי תאמרו
מה־נרדף־לו ושרש
דבר נמצא־בי׃
|
|
29 | גורו לכם מפני־חרב
כי־חמה עונות חרב
למען תדעון שדין׃
|
|