| Chapter 71 |
1 | בך־יהוה חסיתי
אל־אבושה לעולם׃
|
|
2 | בצדקתך תצילני
ותפלטני הטה־אלי
אזנך והושיעני׃
|
|
3 | היה לי לצור מעון
לבוא תמיד צוית
להושיעני כי־סלעי
ומצודתי אתה׃
|
|
4 | אלהי פלטני מיד
רשע מכף מעול
וחומץ׃
|
|
5 | כי־אתה תקותי אדני
יהוה מבטחי
מנעורי׃
|
|
6 | עליך נסמכתי מבטן
ממעי אמי אתה גוזי
בך תהלתי תמיד׃
|
|
7 | כמופת הייתי לרבים
ואתה מחסי־עז׃
|
|
8 | ימלא פי תהלתך
כל־היום תפארתך׃
|
|
9 | אל־תשליכני לעת
זקנה ככלות כחי
אל־תעזבני׃
|
|
10 | כי־אמרו אויבי לי
ושמרי נפשי נועצו
יחדו׃
|
|
11 | לאמר אלהים עזבו
רדפו ותפשוהו
כי־אין מציל׃
|
|
12 | אלהים אל־תרחק
ממני אלהי לעזרתי
חישה׃
|
|
13 | יבשו יכלו שטני
נפשי יעטו חרפה
וכלמה מבקשי רעתי׃
|
|
14 | ואני תמיד איחל
והוספתי
על־כל־תהלתך׃
|
|
15 | פי יספר צדקתך
כל־היום תשועתך כי
לא ידעתי ספרות׃
|
|
16 | אבוא בגברות אדני
יהוה אזכיר צדקתך
לבדך׃
|
|
17 | אלהים למדתני
מנעורי ועד־הנה
אגיד נפלאותיך׃
|
|
18 | וגם עד־זקנה ושיבה
אלהים אל־תעזבני
עד־אגיד זרועך
לדור לכל־ יבוא
גבורתך׃
|
|
19 | וצדקתך אלהים
עד־מרום אשר־עשית
גדלות אלהים מי
כמוך׃
|
|
20 | אשר הראיתנו צרות
רבות ורעות תשוב
תחיינו ומתהמות
הארץ תשוב תעלני׃
|
|
21 | |
22 | גם־אני אודך
בכלי־נבל אמתך
אלהי אזמרה לך
בכנור קדוש ישראל׃
|
|
23 | תרננה שפתי כי
אזמרה־לך ונפשי
אשר פדית׃
|
|
24 | גם־לשוני כל־היום
תהגה צדקתך כי־בשו
כי־חפרו מבקשי
רעתי׃
|
|