| Chapter 90 |
1 | תפלה למשה
איש־האלהים אדני
מעון אתה היית לנו
בדר ודר׃
|
|
2 | בטרם הרים ילדו
ותחולל ארץ ותבל
ומעולם עד־עולם
אתה אל׃
|
|
3 | תשב אנוש עד־דכא
ותאמר שובו
בני־אדם׃
|
|
4 | כי אלף שנים
בעיניך כיום אתמול
כי יעבר ואשמורה
בלילה׃
|
|
5 | זרמתם שנה יהיו
בבקר כחציר יחלף׃
|
|
6 | בבקר יציץ וחלף
לערב ימולל ויבש׃
|
|
7 | כי־כלינו באפך
ובחמתך נבהלנו׃
|
|
8 | שת עונתינו לנגדך
עלמנו למאור פניך׃
|
|
9 | כי כל־ימינו פנו
בעברתך כלינו
שנינו כמו־הגה׃
|
|
10 | ימי־שנותינו בהם
שבעים שנה ואם
בגבורת שמונים שנה
ורהבם עמל ואון
כי־גז חיש ונעפה׃
|
|
11 | מי־יודע עז אפך
וכיראתך עברתך׃
|
|
12 | למנות ימינו כן
הודע ונבא לבב
חכמה׃
|
|
13 | שובה יהוה עד־מתי
והנחם על־עבדיך׃
|
|
14 | שבענו בבקר חסדך
ונרננה ונשמחה
בכל־ימינו׃
|
|
15 | שמחנו כימות
עניתנו שנות ראינו
רעה׃
|
|
16 | יראה אל־עבדיך
פעלך והדרך
על־בניהם׃
|
|
17 | ויהי נעם אדני
אלהינו עלינו
ומעשה ידינו כוננה
עלינו ומעשה ידינו
כוננהו׃
|
|