| Chapter 109 |
1 | למנצח לדוד מזמור
אלהי תהלתי
אל־תחרש׃
|
|
2 | כי פי רשע
ופי־מרמה עלי פתחו
דברו אתי לשון
שקר׃
|
|
3 | ודברי שנאה סבבוני
וילחמוני חנם׃
|
|
4 | תחת־אהבתי ישטנוני
ואני תפלה׃
|
|
5 | וישימו עלי רעה
תחת טובה ושנאה
תחת אהבתי׃
|
|
6 | הפקד עליו רשע
ושטן יעמד
על־ימינו׃
|
|
7 | בהשפטו יצא רשע
ותפלתו תהיה
לחטאה׃
|
|
8 | יהיו־ימיו מעטים
פקדתו יקח אחר׃
|
|
9 | יהיו־בניו יתומים
ואשתו אלמנה׃
|
|
10 | ונוע ינועו בניו
ושאלו ודרשו
מחרבותיהם׃
|
|
11 | ינקש נושה
לכל־אשר־לו ויבזו
זרים יגיעו׃
|
|
12 | אל־יהי־לו משך חסד
ואל־יהי חונן
ליתומיו׃
|
|
13 | יהי־אחריתו להכרית
בדור אחר ימח שמם׃
|
|
14 | יזכר עון אבתיו
אל־יהוה וחטאת אמו
אל־תמח׃
|
|
15 | יהיו נגד־יהוה
תמיד ויכרת מארץ
זכרם׃
|
|
16 | יען אשר לא זכר
עשות חסד וירדף
איש־עני ואביון
ונכאה לבב למותת׃
|
|
17 | ויאהב קללה
ותבואהו ולא־חפץ
בברכה ותרחק ממנו׃
|
|
18 | וילבש קללה כמדו
ותבא כמים בקרבו
וכשמן בעצמותיו׃
|
|
19 | תהי־לו כבגד יעטה
ולמזח תמיד יחגרה׃
|
|
20 | זאת פעלת שטני מאת
יהוה והדברים רע
על־נפשי׃
|
|
21 | ואתה יהוה אדני
עשה־אתי למען שמך
כי־טוב חסדך
הצילני׃
|
|
22 | כי־עני ואביון
אנכי ולבי חלל
בקרבי׃
|
|
23 | כצל־כנטותו נהלכתי
ננערתי כארבה׃
|
|
24 | ברכי כשלו מצום
ובשרי כחש משמן׃
|
|
25 | ואני הייתי חרפה
להם יראוני יניעון
ראשם׃
|
|
26 | עזרני יהוה אלהי
הושיעני כחסדך׃
|
|
27 | וידעו כי־ידך זאת
אתה יהוה עשיתה׃
|
|
28 | יקללו־המה ואתה
תברך קמו ויבשו
ועבדך ישמח׃
|
|
29 | ילבשו שוטני כלמה
ויעטו כמעיל בשתם׃
|
|
30 | אודה יהוה מאד בפי
ובתוך רבים
אהללנו׃
|
|
31 | כי־יעמד לימין
אביון להושיע
משפטי נפשו׃
|
|