| Chapter 144 |
1 | לדוד ברוך יהוה
צורי המלמד ידי
לקרב אצבעותי
למלחמה׃
|
|
2 | חסדי ומצודתי
משגבי ומפלטי לי
מגני ובו חסיתי
הרודד עמי תחתי׃
|
|
3 | יהוה מה־אדם
ותדעהו בן־אנוש
ותחשבהו׃
|
|
4 | אדם להבל דמה ימיו
כצל עובר׃
|
|
5 | יהוה הט־שמיך ותרד
גע בהרים ויעשנו׃
|
|
6 | ברוק ברק ותפיצם
שלח חציך ותהמם׃
|
|
7 | שלח ידיך ממרום
פצני והצילני ממים
רבים מיד בני נכר׃
|
|
8 | אשר פיהם דבר־שוא
וימינם ימין שקר׃
|
|
9 | אלהים שיר חדש
אשירה לך בנבל
עשור אזמרה־לך׃
|
|
10 | הנותן תשועה
למלכים הפוצה
את־דוד עבדו מחרב
רעה׃
|
|
11 | פצני והצילני מיד
בני־נכר אשר פיהם
דבר־שוא וימינם
ימין שקר׃
|
|
12 | אשר בנינו כנטעים
מגדלים בנעוריהם
בנותינו כזוית
מחטבות תבנית
היכל׃
|
|
13 | מזוינו מלאים
מפיקים מזן אל־זן
צאוננו מאליפות
מרבבות בחוצותינו׃
|
|
14 | אלופינו מסבלים
אין־פרץ ואין
יוצאת ואין צוחה
ברחבתינו׃
|
|
15 | אשרי העם שככה לו
אשרי העם שיהוה
אלהיו׃
|
|