| Chapter 21 |
1 | הדבר אשר־היה
אל־ירמיהו מאת
יהוה בשלח אליו
המלך צדקיהו את־
פשחור בן־מלכיה
ואת־צפניה
בן־מעשיה הכהן
לאמר׃
|
|
2 | דרש־נא בעדנו
את־יהוה כי
נבוכדראצר מלך־בבל
נלחם עלינו אולי
יעשה יהוה אותנו
ככל־נפלאתיו ויעלה
מעלינו׃
|
|
3 | ויאמר ירמיהו
אליהם כה תאמרן
אל־צדקיהו׃
|
|
4 | כה־אמר יהוה אלהי
ישראל הנני מסב
את־כלי המלחמה אשר
בידכם אשר אתם
נלחמים בם את־מלך
בבל ואת־הכשדים
הצרים עליכם מחוץ
לחומה ואספתי אותם
אל־תוך העיר הזאת׃
|
|
5 | ונלחמתי אני אתכם
ביד נטויה ובזרוע
חזקה ובאף ובחמה
ובקצף גדול׃
|
|
6 | והכיתי את־יושבי
העיר הזאת
ואת־האדם
ואת־הבהמה בדבר
גדול ימתו׃
|
|
7 | ואחרי־כן נאם־יהוה
אתן את־צדקיהו
מלך־יהודה
ואת־עבדיו ואת־העם
ואת־הנשארים בעיר
הזאת מן־הדבר
מן־החרב ומן־הרעב
ביד נבוכדראצר
מלך־בבל וביד
איביהם וביד מבקשי
נפשם והכם לפי־חרב
לא־יחוס עליהם ולא
יחמל ולא ירחם׃
|
|
8 | ואל־העם הזה תאמר
כה אמר יהוה הנני
נתן לפניכם את־דרך
החיים ואת־ דרך
המות׃
|
|
9 | הישב בעיר הזאת
ימות בחרב וברעב
ובדבר והיוצא ונפל
על־הכשדים הצרים
עליכם יחיה
והיתה־לו נפשו
לשלל׃
|
|
10 | כי שמתי פני בעיר
הזאת לרעה ולא
לטובה נאם־יהוה
ביד־מלך בבל תנתן
ושרפה באש׃
|
|
11 | ולבית מלך יהודה
שמעו דבר־יהוה׃
|
|
12 | בית דוד כה אמר
יהוה דינו לבקר
משפט והצילו גזול
מיד עושק פן־ תצא
כאש חמתי ובערה
ואין מכבה מפני רע
מעלליהם׃
|
|
13 | הנני אליך ישבת
העמק צור המישר
נאם־יהוה האמרים
מי־יחת עלינו ומי
יבוא במעונותינו׃
|
|
14 | ופקדתי עליכם כפרי
מעלליכם נאם־יהוה
והצתי אש ביערה
ואכלה כל־ סביביה׃
|
|