| Chapter 9 |
1 | אל־תשמח ישראל
אל־גיל כעמים כי
זנית מעל אלהיך
אהבת אתנן על כל־
גרנות דגן׃
|
|
2 | גרן ויקב לא ירעם
ותירוש יכחש בה׃
|
|
3 | לא ישבו בארץ יהוה
ושב אפרים מצרים
ובאשור טמא יאכלו׃
|
|
4 | לא־יסכו ליהוה יין
ולא יערבו־לו
זבחיהם כלחם אונים
להם כל־אכליו
יטמאו כי־לחמם
לנפשם לא יבוא בית
יהוה׃
|
|
5 | מה־תעשו ליום מועד
וליום חג־יהוה׃
|
|
6 | כי־הנה הלכו משד
מצרים תקבצם מף
תקברם מחמד לכספם
קמוש יירשם חוח
באהליהם׃
|
|
7 | באו ימי הפקדה באו
ימי השלם ידעו
ישראל אויל הנביא
משגע איש הרוח על
רב עונך ורבה
משטמה׃
|
|
8 | צפה אפרים עם־אלהי
נביא פח יקוש
על־כל־דרכיו משטמה
בבית אלהיו׃
|
|
9 | העמיקו־שחתו כימי
הגבעה יזכור עונם
יפקוד חטאותם׃
|
|
10 | כענבים במדבר
מצאתי ישראל
כבכורה בתאנה
בראשיתה ראיתי
אבותיכם המה באו
בעל־פעור וינזרו
לבשת ויהיו שקוצים
כאהבם׃
|
|
11 | אפרים כעוף יתעופף
כבודם מלדה ומבטן
ומהריון׃
|
|
12 | כי אם־יגדלו
את־בניהם ושכלתים
מאדם כי־גם־אוי
להם בשורי מהם׃
|
|
13 | אפרים כאשר־ראיתי
לצור שתולה בנוה
ואפרים להוציא
אל־הרג בניו׃
|
|
14 | תן־להם יהוה
מה־תתן תן־להם רחם
משכיל ושדים
צמקים׃
|
|
15 | כל־רעתם בגלגל
כי־שם שנאתים על
רע מעלליהם מביתי
אגרשם לא אוסף
אהבתם כל־שריהם
סררים׃
|
|
16 | הכה אפרים שרשם
יבש פרי בלי־יעשון
גם כי ילדון והמתי
מחמדי בטנם׃
|
|
17 | ימאסם אלהי כי לא
שמעו לו ויהיו
נדדים בגוים׃
|
|